<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' מצורע</h1>
<h2>דף יח:</h2>
והזהיר הקב"ה את ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן שנאמר והזהרתם את בני ישראל מטומאתם ולא [וגו'] (ויקרא ט"ו) מכאן א"ר יאשיה אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. ואמר ר' יוחנן משום ר"ש כל שאינו פורש מאשתו סמוך לוסתה אפילו הווין לו בנים כבני אהרן שזכותן מרובה מתים שנאמר והזהרתם את בני ישראל [וגו'] ואחריו מה סמוך לו אחרי מות שני בני אהרן. אמר ר"ח ב"א א"ר יוחנן כל הפורש מן אשתו סמוך לוסתה הווין לו בנים זכרים שנאמר ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור (שם י"א) וסמוך ליה אשה כי תזריע. ר' יהושע ב"ל אמר הווין לו בנים שראוין להוראה שנאמר ולהבדיל ולהורות (שם י') ואר"ח ב"א אר"י כל המבדיל על היין במ"ש הווין לו בנים זכרים שנאמר ולהבדיל בין הקדש ובין החול וכתיב להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמוך ליה אשה כי תזריע וילדה זכר.
ר' בנימין בן יפת אמר רבי אלעזר כל המקדש עצמו בשעת תשמיש הווין לו בנים זכרים שנאמר והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא י"א) וסמיך ליה אשה כי תזריע ושנינו בתוספתא [נדה ס"ט ע"ב] שנים עשר דבר שאלו אנשי אלאסכנדריא את ר' יהושע בן חנניה שלשה דברי חכמה ושלשה דברי הגדה ושלשה דברי בורות ושלשה דברי דרך אדם. שלשה דברי חכמה בת משולחת מה היא לכהונה ק"ו מאלמנה ומה אלמנה שאין אסורה שוה בכל בתה פגום, זו שאסורה שוה בכל אינו דין שיהא בניה פגום או דילמא היא תועבה ואין בניה תועבין. א"ל היא תועבה ואין בניה תועבי' וכו' ובשלשה של דרך ארץ אמרו מה יעשה אדם ויהיה לו בנים ישא אשה ההוגנת לו ויקדש עצמו בשעת ביאה. הרבה עשו ולא הועילו יבקש רחמים ממי שהבנים שלו שנאמר הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן (תהלים קכ"ז) מאי שכר פרי הבטן. א"ר חמא בר חנינא בשכר שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן הקב"ה נותן להם שכר פרי הבטן.
